בעניין גידול הילד המשותף יש דיונים רבים. לא פשוט להגיע להבנה ולהכרעה בעניין. וזאת מהסיבה הפשוטה שיש לכל אחד מההורים רצונות ותקוות. ולא תמיד יש להורה אמון בבן זוגו לשעבר בעניין גידול הילד. מה שמביא לכך שקשה מאוד להגיע לתמימות דעים לגבי הגידול של הילד. אמנם במקרים רבים ההמלצה הגורפת היא להגיע להבנה ולהסכמה, מה שיאפשר משמורת משותפת. כי במקרים רבים המשמורת המשותפת היא זו שטובה מכל עבור הילד. כי הוא יוכל לזכות לקשר קרוב עם כל אחד מההורים שלו, ולחוש כי יש הבנה ביניהם והם שניהם רוצים בטובתו באותה מידה.
מתי זה לא מומלץ?
אבל יחד עם ההמלצה הגורפת למשמורת המשותפת חשוב להיות מודעים לכך שבמקרים מסוימים יהיה נכון יותר למצוא תחליפים מתאימים יותר. וזאת על פי הנתונים של כל אחד מההורים. לדוגמה, אם אחד מההורים אינו כשיר לגדל ילד לא יהיה נכון לקבוע משמורת משותפת. כמו כן במקרים בהם יש הורה עסוק מאוד שאינו חפץ לקחת על עצמו את המחויבות הגדולה שיש בגידול הילד – המשמורת המשותפת אינה מתאימה.
מה נכון ומה מומלץ?
כדי לקבוע מה נכון בכל מקרה לפי הנתונים ובהתאם לגוף העניין יש להיוועץ בגורם מוסמך שיודע לבחון את כל הצדדים של המקרה, ולהחליט לפי הנתונים מהי המשמורת הנכונה להורים הנפרדים ולילדים המשותפים שלהם. במידה ושני ההורים מגיעים מתוך הבנה הדדית ורצון להגיע להסכם שמוצא חן בעיני כולם, והם מאמינים ביכולת של בן הזוג להיות הורה מסור, יהיה נכון לקבוע משמורת משותפת. אבל במידה ואין פני הדברים כך – המשמורת המומלצת הינה משותפת. אלא משמורת בה אחד ההורים מגדל את הילד בעיקר על פי כל הפרטים שבהסכם.